טיול פסח 2017 ברומניה: חוויות ומסקנות
בשבוע שעבר חזרנו, משפחתי ואני, מביקור שלישי ברומניה, אולם בפעם הראשונה יצאנו לגלות את הקרפטים, זאת לאחר שבפעמיים הראשונות טסנו לבוקרשט ולקלוז', ונשארנו בהן לגיחה של שלושה-חמישה ימים. אז איך הכבישים ברומניה? האם הטבע עוצר נשימה? עד כמה באמת זול שם? כמה עלה הטיול וממה כדאי להיזהר? כל הפרטים במפורט, עם המסקנות והחוויות שלנו.
לפני שאתחיל בסקירת הטיול על בסיס ימים, אעשה סדר ואציג את מסלול הטיול על גבי מפת גוגל מפות:
1. שדה התעופה של יאשי.
2. פארק הנופש פיני (באמצע הדרך לבראשוב).
3. בראשוב.
4. סיביו.
5. סיגישוארה.
6. האגם האדום (Lacu Rosuָׂ).
לנוחיותכם, סימנתי בסגול את המקומות שבהם ביקרתי בטיול.
לנוחיותכם, סימנתי בסגול את המקומות שבהם ביקרתי בטיול.
01/04/2017- היום הראשון-
נחתנו בסביבות השעה 12:00 בשדה התעופה של יאשי. מדובר בשדה קטן ביותר, אשר באותו מקום מתבצעות גם ההמראות וגם הנחיתות. מיד עם היציאה לקבלת הפנים, מצאנו בקלות את דלפק השכרת הרכב של חברת Auto Boca המקומית, שם גם מצאנו את שמנו מודפס וממתין לבואנו. קיבלנו את הרכב יונדאי i20, לא המרווח ביותר אך בהתחשב בעובדה שהיינו ארבעה, זה היה מספיק. לרכב לא היה קלאץ', ובזה הבחנו רק כשעצרנו לראשונה (בעת החזרת הרכב, העובד נראה מופתע כאילו לא ידע, אלא שזה לא אפשרי כי הוא הסיע את הרכב מהחניון אל הכניסה לשדה לקראת בואנו). לכן, במהלך כל הטיול החנינו את הרכב על הילוך ראשון.
בגדול, מאוד רצינו לבקר ביום הזה בקישינב שבמולדובה, אך הנסיעה לשם אורכת כשעתיים וחצי, ובנוסף יש תור בגבול בין המדינות, כזה שיכול לארוך לפחות שעה. מה גם שחברות ההשכרה לא מאפשרות את כניסות רכביהם למולדובה. אולם, חברות תיירות מקומיות וגם מלונות יוקרה ביאשי מציעות טיולים יומיים מאורגנים לקישינב. אנחנו הגענו ב-12, בעוד שהטיולים הללו מתחילים בסביבות 8 בבוקר. משום שלא יצא להגיע למולדובה הפעם, החלטנו לעצור באחד משני הקניונים של יאשי ולהמשיך חצי דרך לבראשוב על מנת לא לבזבז זמן ביאשי (שעבורה צריך שעתיים בלבד. העיר עצמה משעממת, בנייה מוזנחת וישנו מחסור באטרקציות. על כן לא הייתי טס לכאן רק לשם ביקור בעיר).
מהשדה נסענו לקניון Iulius שביאשי, שאת הגרסא שלו בקלוז'-נאפוקה מאוד אהבתי, אולם כאן היה מדובר בקניון מיושן, עם מותגים אשר הציעו מבחר בינוני במחירים לא רומניים במיוחד. אפשר לחלוטין לוותר. ניצלנו את ביקורינו במקום לשם רכישת SIM מקומי ב-Vodafone. הכרטיס עלה 32 ש"ח וכלל 7 ג'יגה גלישה + שיחות ומסרונים ברומניה (הרכישה השתלמה מאוד, ושימשה אותנו עבור WAZE, וגם לשם בידור הקטנטן שבמשפחה במהלך הנסיעות). ארוחה במקדונלדס, לשם השוואה, עלתה 16 ש"ח (ארוחה השווה למק-רויאל מוגדל בישראל).
אחרי שהות סבירה בקניון, נסענו כשלוש שעות לכפר הנופש Complex Parc Pini Moinesti, הממוקם ביער. קודם לכן עצרנו בסופרמרקט בעיר בקאו (Bacau), גם לשם התרעננות וגם לשם קניית אוכל לארוחת הערב. המלון, אשר הצימרים שלו מפוזרים ביער, מציע מסעדה במקום, ארוחות בוקר טעימות וטריות ומגרש טניס בין העצים (לפי המלון, הם מציעים גם ציוד טניס לאורחים). הזמנו חדר לשלושה, וכשהגענו היו רק שתי מיטות מוכנות, בעוד השלישית, מיטת ספה, נותרה כספה. המצעים, הכרית והשמיכה נותרו בארון, והיינו צריכים להכין את המיטה בעצמנו. מכעיס בהתחשב בעובדה שהוזמן חדר טריפל. היו גם שתי מגבות וגליל נייר טואלט אחד בלבד. מלבד זה, החדר היה מרווח מאוד, עם מיני-בר ומרפסת פרטית. גם החניה סגורה עם גדר חשמלית. העלות ללילה הזה הייתה 218 ש"ח, כולל ארוחת בוקר.
02/04/2017- היום השני-
ביום השני אכלנו את ארוחת הבוקר של המלון. הארוחה לא הייתה בסגנון בופה, אלא מלצר שהגיש לנו תפריט ארוחת בוקר, ממנו התבקשנו לבחור מנה אחת. כל מנה כללה ארוחה העשויה מביצים, יחד עם לחמים עם ריבה, מיץ וקפה/תה/שוקו. ביצענו צ'ק-אאוט והמשכנו לכיוון בראשוב.
תשכחו מאוטוסטרדות- הכבישים ברומניה באזור הקרפטים מכילים נתיב אחד לכל כיוון, כך שתהיו מוכנים לעקוף משמאל הרבה כרכרות עם סוסים. הכבישים עוברים כמעט כל הזמן בכפרים משעממים ועניים, הנסיעה לא מהירה, כי לאורך רוב הכבישים, הכביכול בין-עירוניים, פרוסים כפרים, מה שמגביל מאוד את מהירות הנסיעה והופך נסיעות קצרות מרחק לארוכות, מייגעות ועם נופים בינוניים. אלא שבנסיעה מפארק הנופש לכיוון בראשוב הבחנו בכך שלכל כפר יש מעין "קונספט" משלו. בכפר אחד מכרו לכל הדרך רק קיורטושים, בכפר שאחריו מכרו לאורכו רק תפוחי אדמה, אחריו רק גזרים וכו'. לא מצאנו כפר ששילב בין הסחורות. תחרותיות בסגנון רומני.
אחרי נסיעה מייגעת גם היא, של שלוש שעות, הגענו לאזור בראשוב ושמנו פעמינו לטירת פלש (Peles Castle). החנינו את הרכב, והלכנו כעשרים דקות לכניסה לטירה. במקום לקחנו סיור מודרך (אין אפשרות לטייל באופן עצמאי) לקומה הראשונה בלבד, שכן קראתי שמיותר לבקר בקומה הנוספת, ובאמת הרגשתי שלא הייתי צריך מעבר לאותה קומה ראשונה. הסיור היה בשפה האנגלית, ועל מנת לקבל אישור לצלם היה צריך לשלם מראש בעת רכישת הכרטיסים- לדעתי כדאי מאוד כי עיצוב הפנים של הטירה הוא פשוט מדהים ויוצא דופן! אחרי סיור של כ-40 דקות יצאנו לבקר בשוק המקומי, שכלל מלא דברי נוי קטנים, עבודות עץ וגם אוכל טעים מאוד (כן, גם קיורטוש! יאמי!).
משם נסענו אל המלון שבו שהינו שני לילות בשל ריבוי האטרקציות באזור- שם המלון Domeniul Dambu Morii, והוא כולל בריכה פרטית, מיקום של 4 דקות נסיעה מקניון "שבעת הסולמות", פארק שעשועים צבעוני לילדים ועיצוב כללי משגע. בגלל שהיינו שם בעונה ה"מתה" כביכול, המלון עצמו היה ריק, ולא ניכר כי היו אורחים נוספים מלבדינו. הטמפרטורה הייתה 21 מעלות, וזה הרגיש כמו כמעט 30 מעלות אצלנו, אך הבריכה טרם הייתה פעילה. פארק השעשועים היה יפה, וליד המלון זורם נהר שאפשר לטבול במימיו. בנוסף, כ-שבע דקות נסיעה משם יושב לו סניף בראשוב של דקת'לון, כמו גם מרכז קניות גדול עם מותגים בינלאומים. ארוחת הבוקר היא בדרך-כלל בסגנון בופה, אך משום שמדובר בעונת תיירות חלשה, ארוחת הבוקר הייתה על בסיס תפריט אשר ממנו היה צריך לבחור מנה. עבור שוקו היה צורך לשלם תוספת (די מכעיס). המסעדה במקום מעולה! מנות בשריות נדיבות מאוד ובמחירים מעולים ביותר. המלצר שפשף את העברית שלו וידע להציע לנו סלט באמצעות המילה "חמוצים". המלון הוא ללא ספק נקודת מוצא לטיולים בסביבת בראשוב. שני לילות על בסיס ארוחת בוקר לארבעה עלו 498 ש"ח, כלומר כ-250 ש"ח ללילה עבור מלון בוטיקי-יוקרתי.
את היום חתמנו במסעדת הבשרים שבמלון, והלכנו לישון מרוצים.
03/04/2017- היום השלישי-
קמנו בבוקר ונסענו לטירת בראן (Bran Castle) כחצי שעה, החנינו בתשלום של כארבעה ליי לאורך הרחוב, והלכנו לטירה. הגענו מעט לפני שעת הפתיחה, אז בילינו את הזמן בשוק החמוד הממוקם בכניסה לאתר. בשוק ניתן לקניות שוב קיורטוש, למקרה שלא אכלתם מספיק, וגם מזכרות ודברי עץ. חשוב לציין שניתן להיכנס בתור סטודנט גם אם כרטיס הסטודנט לא נמצא איתך, וההנחה הזו משתלמת ביותר. קראנו חוות דעת על כך שמשעמם בפנים, אך התעקשנו לנסות ומאוד נהנינו מהחוויה הטירתית. תחילה עולים על גבעה קטנה כחמש דקות עד להגעה לכניסה לטירה. ניתן לסייר באופן עצמאי וגם להצטרף לקבוצה, בהתאם לשיקול דעתכם. החדרים ממוספרים, כך שקשה ללכת לאיבוד, ומהטירה ניתן היה לראות גם נופים של גבעות מוריקות.
אחרי כשעה וחצי באתר ובגן היפה, נסענו למסעדה Club Vila Bran, ופשוט אסור לכם לפספס אותה. ליד המסעדה פארק משחקים לילדים ורכיבה על סוסים, ויותר חשוב- תצפית פנורמית מלאה של הקרפטים יחד עם טירת בראן והגבעות שמאחוריו- פשוט וואו! בגלל מזג האוויר הנעים, אכלנו במרפסת הפנורמית החיצונית של המסעדה ונהנינו מהנוף המפעים, אך גם בימים קרים עדיין נעים מאוד להגיע לשם, כי החלק הפנימי של המסעדה מעוצב מעץ ומאבנים, וזה נראה פשוט מדהים, ומה שמוסיף להכל הם המחירים היוצאים מן הכלל. חוויה בלתי נשכחת!
מהמסעדה נסענו למרכז בראשוב- המעטפת של בראשוב רומנית במובן הפחות חיובי של המילה, אולם המרכז העתיק יפהפייה. החנינו את הרכב בחניה המשתרעת לאורך פארק Nicolae Titulescu, שתי דקות הליכה מהמדרחובים של העיר העתיקה. מכונת התשלום, באופן אבסורדי למדי, לא מקבלת שטרות אלא מטבעות בלבד, ולצערי לא הצלחנו לפרוט בחנויות הסמוכות, אך פקח שעובר במקום עם ווסט צהוב יפרוט עבורכם בשמחה. משם צעדנו לאורך הרחוב הראשי Strade Republicii. ברחוב הרבה חנויות, חלקן של רשתות בינלאומיות וחלקן מקומיות. במרכז הרחוב הרבה מקומות ישיבה של המסעדות היושבות על הרחוב. הגענו ביום שני, יום שנחשב ליחסית "מת" ברומניה (כן, בנוסף לראשון המוכר והאהוב), אך כל העסקים היו פתוחים, וניתן היה להרגיש תנועה ערה של מטיילים. כך הגענו לכיכר המרכזית ורחבת הידיים, Piața Sfatului. בכיכר מזרקה גדולה, הרבה מסעדות, וגם לא מעט דוכני גלידה וקיורטוש (המוטיב החוזר!). המשכנו עוד מעט ישר, לכיוון דרום, והגענו לכנסיה השחורה, הכנסייה המפורסמת ביותר בבראשוב. בניית הכנסיה החלה בשנת 1384 והיא קיבלה את שמה לאחר שריפה שהשתוללה בה 300 שנים מאוחר יותר. אחרי התרשמות מהכנסיה, המשכנו לכיוון רכבל טמפה (Tampa), המטפס לגובה של 960 מטרים ומשקיף על כל האזור. לצערנו, האתר היה סגור כי עונת הקיץ טרם נפתחה, ולא ניתן היה לבדוק זאת מראש משום שלרכבל אין אתר אינטרנט. מה שכן קראתי, זה שמוטב לעלות למעלה בתמורה לעשר ליי לאדם, להתרשם מנוף מפעים של האזור כולו, לטייל לכיוון השלט המפורסם של בראשוב, ואחר-כך לרדת רגלית בדרך מיוערת בחזרה למטה. חשוב לציין שהרכבל באופן גורף לא פעיל בימי שני.
מהטיול בבראשוב חזרנו למלון, לא לפני שעצרנו בדקת'לון וקנינו חולצות, כדורי טניס וטניס שולחן במחירים שפויים. אחר-כך עוד עצירה קטנה בסניף הסמוך של הסופרמרקט קאופלנד (Kaufland), בו הצטיידנו באוכל לארוחת ערב בחדר. כך נחתם יום מלא בחוויות.
על הצימר שבו לנתי בלילה זה, Pensiunea Mioritică, ארצה לדבר טיפה בהרחבה:
מדובר בתמצית כל מה שאני קורא לו שלמות. בעל הבית, סורין, ערך לנו סיור עם ההגעה באדיבות יוצאת דופן. סורין הוא מורה להיסטוריה, אך מייצר בבית גם יין בייצור עצמי, בפשטות רבה יותר מיקב בוטיק. המקום מהמם ביופיו- הגינה הפרטית של הצימר מלאה בצמחים מכל קשת הצבעים, נחל עם מפלונים רבים חוצה ממש בתחומיו, ומעליו שלושה גשרים שלכל אחד נתן בעליה המקום שם אחר. מה מלודי יותר מלקום לקולות פכפוך מים? לאורך הנחל פזורות פינות ישיבה שונות, ויש גם מדרגות ירידה אל הנחל. המים טהורים ונפלאים לשתייה. 300 מטרים משם ישנו באר מים מקומי ופעיל, פשוט נפלא. בנוסף, מיני מרקט במרחק 600 מטרים. החדר שקיבלנו היה עצום וכלל חמש מיטות מרווחות להפליא, רצפת עץ, תקרת עץ וקירות עץ גם כן. פינת ישיבה, כלים מסורתיים בכל חלקי החדר, יחד עם קרני חיות תלויות על הקיר וקמין עצום ויפהפייה. מחיר ארוחת הבוקר במקום 5 אירו, מחיר יחסית גבוה לרומניה. נתנו צ'אנס כי הרגשנו שיכול להיות שנקבל תוצרת מקומית, אך מדובר היה בארוחה בינונית- כמה גבינות, כמה לחמים עם ממרחים, אומלט, תה וזהו. ציפינו ליותר. בנוסף, במקום טניס שולחן, כלבלב מתוק שקראנו לו בוריס, וטבע עוצר נשימה- כל אלה במרחק של רבע שעה נסיעה מסיביו. המחיר? 117 ש"ח לפני תוספת של 100 ש"ח עבור ארוחת הבוקר (עליה אני ממליץ לוותר).
בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר המעט-מאכזבת נסענו למוזיאון הכפר הפתוח של סיביו, Astra National Museum Complex, שהוא למעשה מוזיאון פתוח המשתרע על שטחים נרחבים בפאתי סיביו. התשלום כעשר ליי למבוגר ו-2 ליי לסטודנט/תלמיד, ולאחר העברת הכרטיס במכונה בכניסה נכנסנו לתחומי המוזיאון- ומיד הבחנו בעשרות בתים רומניים כפריים שממחישים את תרבות החיים של רומניה לאורך ההיסטוריה. הבתים במוזיאון הנם מקוריים ונלקחו מכל רחבי רומניה והועתקו למיקומם החדש- במוזיאון. הדרכים מבית אחד לאחר עוברים בשבילים רחבי ידיים אשר בצדיהם עצים. הליכה בטבע לכל דבר ועניין. כל בית בנוי אחרת לגמרי, ומעניין מאוד לראות כיצד חיו ברומניה פעם (אם כי ההווה גם כן נראה כאילו הזמן עצר מלכת). רק בסוף הטיול במוזיאון רחב הידיים, שלצערי לא ניתן היה להיכנס לבתים שבתחומו, נגלה לעינינו האגם העצום. מהמרחק ניתן היה לראות תחנות רוח עתיקות מעץ, ומספר מזחים נפרסו לאורך אחד מגדותיו. בימים חמים יותר ניתן לשכור סירה ולשוט באגם או סתם ליהנות מגלידות ובירה בקיוסק עשוי העץ שבמקום. ת-ע-נ-ו-ג. בתור מי שביקר במוזיאון הכפר שבבוקרשט, המוזיאון הזה הפתיע אותי לטובה. ממליץ מאוד.
משם נסענו כרבע שעה למרכזה של סיביו. החנינו את הרכב בלא יותר מליי אחד בלבד (המחיר המגוחך הזה הוא ל-24 שעות!) והלכנו לשוטט במרכז הלא-גדול-במיוחד. החניה הנה לאורך רחוב Strade Avram Iancu, והתשלום מתבצע באמצעות מכונה. השוטטות קצרה משום שהמרכז ההיסטורי, כאמור, די קטן. הכיכר המרכזית הנה Piata Mare, ושדרת Strada Nicolae Bălcescu הנה הראשית ומלאה בחנויות, מאפיות ומסעדות. בילינו שם כשעתיים והמשכנו לדרכנו, לא לפני שעצרנו במיני-מרקט Billa. לרשת שני סניפים סמוכים במרכז ההיסטורי, והמחירים באופן לא מפתיע זולים.
מסיביו נסענו בדרך מהממת לסיגישוארה, עיירת ימי הביניים שבה נולד לא אחר מדרקולה. רק החל מנסיעה זו הרגשנו שאנחנו נוסעים באמת בקרפטים. עד כה זו הייתה נסיעה בשטח מישורי, כשרכסי ההרים נראים מרחוק בצדי הדרך, אך כאן נסענו לראשונה בין יערות, והיינו ממש בקרפטים. הגענו למלון שלנו, Casa Savri, תוך כשעה וחצי.
משום שהגענו יחסית מוקדם, והמלון המדהים ביופיו ממוקם במרכז העיירה, 3 דקות מאזור ההיסטורי, הנחנו את חפצינו בחדר ועלינו (פיזית) לחלק העתיק. ניתן לראות את כולו בתוך חצי שעה, כי מדובר במרכז ממש קטנטן. הגענו בסביבות השעה 17:00 והרחובות היו ריקים, לא הייתה פעילות רבה של מסעדות וחנויות, אבל כן היו לנו ברשמים הבניין שבו נולד דרקולה ומגדל השעון שנמצא ממש מולו. בבניין הצהבהב שבו נולד דרקולה פועלת מסעדה המעוצבת בטוב טעם, ושמה Vlad Dracul Restaurant (מפתיע, נכון?). המסעדה מציעה מגוון מנות טעימות ונדיבות, וגם המחירים נהדרים למרות הערך ההיסטורי של המקום, שיכל לגרום לנו לשלם יותר עבור כל מנה. במקום גם נמצא חדר במעלה מדרגות שממש בו נולד דרקולה, והוא מעוצב באופן מפחיד. הכניסה עולה 5 ליי לאדם, אך הביקור שם אורך לא יותר מעשר דקות. יש אפקט של פחד בהתחלה, אבל מהר מאוד מבינים שמדובר במלכודת תיירים. הקטנצ'יק דווקא נהנה מאוד, וזו זכורה לו כחוויה מהנה עד היום. אם כבר מגיעים עד לשם, לא הייתי חוסך את הכסף, אחרי הכל מדובר בסך-הכל ב-5 ליי. אחרי הארוחה חזרנו למלון ונהנינו מהבר במקום, שתינו קפה חם ושיחקנו ביליארד.
קצת על המלון
המלון שלנו, Casa Savri, הוא מלון בוטיק יוקרתי ביותר, אבל בהיבט החם של העניין. הוא מעוצב בעץ כבד, החדרים נקיים ומרווחים באופן מעורר פליאה, ארוחת הבוקר מגוונת ומכילה מאפים, ביצים, ממרחים, קפה/תה/שוקו ומיצים. המלון אמנם יוקרתי, אבל עיצובו בעץ מאסיבי יוצר הרגשה חמימה של ביתיות. ישנה חניה ציבורית בחינם במרחק של דקה הליכה מפתח המלון- כל שצריך לעשות הוא לקבל כרטיס מהקבלה ולהניח בחלק הקדמי של הרכב על מנת לא להיקנס. על מנת להגיע מהקבלה אל החדר עוברים בקורטיארד יפהפייה, ויש גם ביליארד לשימוש האורחים, חיבור אינטרנט חזק וקמין אותנטי, חמים ונעים בחדר האוכל. השהייה אמנם עלתה לנו מעל לממוצע, אך מדובר בסך-הכל ב-322 ש"ח. אנחנו נתגבר על זה ☺
מפה לשם, אחרי שעתיים וחצי של נסיעה הגענו ל-Lacu Rosu, או בעברית "האגם האדום". שם מאיים, נכון? אמנם צבעי המים היו רחוקים מלהיות אדומים, אך ההסבר להיווצרות האגם מרתקת ביותר- האגם נוצר כתוצאה מהתפרצות געשית והמזוהה ביותר עם האגם הוא מראה גזעי העצים שמפוזרים ברחבי האגם ומייחדים אותו. בעיקרון, במקום עצמו אין הרבה מדי מה לעשות. זה יותר מקום שלו בטבע, מקום לנשימה עמוקה ולנופים עוצמתיים. הגענו אל המקום והנחנו את חפצינו במלון Hotel Lacu Rosu, מלון בדרגה שלושה כוכבים, שמציע חדרים עם מרפסות עם נוף ליערות, מסעדה, מגרש טניס וכדורגל, ובעיקר מיקום של מאות מטרים בודדים מהאגם הפוטוגני. הלילה כאן עלה לנו 230 ש"ח וכלל ארוחת בוקר עם מאפים מושלמים. חבל שהיינו צריכים לבקש במיוחד על מנת שיחדשו את האספקה.
לאחר היכרות זריזה עם המלון, הלכנו כ-300 מטרים לשפת האגם. בסמיכות לאגם ישנם שווקים מקומיים של פריטי עץ יפהפיים ואותנטיים, וגם מזכרות, ובמחירים מעולים ביותר! בנוסף, יש גם מסעדות עץ, שהטובה ביותר מביניהם היא מסעדת Panorama, השוכנת בבקתת עץ כ-50 מטרים מהאגם. על כן, למסעדה נוף (פנורמי כמובן) אל האגם, והעיצוב כולו מסורתי ומבוסס על עץ. המחירים? הכי מגוחכים שפגשתי ברומניה! 10 ש"ח עבור מרק גולאש, 6 ש"ח עבור קינוח קרפ, מנת חזה עוף עם אורז מתובל בירקות ב-12 ש"ח. הייתה פשוט חוויה אדירה! כשמסעדה יפה ומחיר טובים נפגשים, מדובר בשילוב מנצח.
אחרי שהצטלמנו גם לחופי האגם, שבקיץ יש בו שיט, חזרנו לסביבת המלון ונהנינו ממתקניו.
ומה קרה בבוקר אתם שואלים? תפנית בעלילה!
אספר לכם שבשבע השנים האחרונות נסענו לחו"ל בחורף מדי שנה, והמזל לא שיחק לטובתנו- לא ירד שלג. גם לא במקומות קרים במיוחד כמו ליטא ופולין. הפעם טסנו בחופשת הפסח, עונת האביב, ולא דמיינו לעצמנו בכלל תסריט שבו ירד שלג, ועוד כבד כמו זה.
בבוקר הזה פשוט עשינו מלחמות שלג, הצטלמנו הרבה והלכנו לאגם כדי לחזות במראהו, כשהפעם הוא מוקף בעצים לבנים. המחזה היה מרהיב ופוטוגני למדי, והתמונה להתרשמותכם:
משם נסענו ליאשי כשלוש שעות, ובתחילת הדרך עברנו בקניון ביקאז', על שם הנהר שעובר בו ונשפך לאגם האדום. אין מדובר במסלול הליכה, אלא בנסיעה בתוך הקניון, בין צוקים לבין נהר. הנוף היה פראי למדי, וכמובן שבדרך היו שווקי מקומיים, שמכרו דברי עץ ונוי home made. עצרנו, ואני ממליץ גם לכם, באחד מהשווקים הללו. נהנינו לסקור את המבחר וגם לצלם ולהצטלם בנוף העצמתי. חוויה מסחררת חושים.
ליאשי הגענו בסביבות השעה 15:00. הנחנו את חפצינו בפנסיון שלנו, Lavric Bistro Pension, השוכן במרכז יאשי, כקילומטר בלבד מארמון התרבות המפורסם. בשל מזג האוויר הגשום, החלטנו על-כל-פנים לנסוע עם הרכב לקניון Palas, שממוקם ממש מול ארמון התרבות (Palace of Culture). הקניון עצמו מכיל חניה עצומה שקשה למצוא בה מקום לחנות גם ביום חול, אז תתאזרו בסבלנות ובמצב רוח טוב. בקניון מגוון רחב של חנויות, והוא עושה רושם של כזה הממוקם בפאתי העיר בשל גודלו המרשים. תוכלו ליהנות ממגוון המותגים המובילים כגון Intersport, New Yorker, Bershka וכו' וגם מהסופרמרקט Auchan, שגם סניפו במרכז העיר עצום לאין שיעור. אחרי שעברנו בחנויות הקניון ואכלנו באזור המזון את ארוחת הצהריים, קנינו מעט אספקה עבור הטיסה ועבור הבוקר. אחר-כך שתינו ספל חם של קפה ב-Starbucks, שיושב ממש מול ארמון התרבות. עד שהספלים היו מוכנים, יצאתי במהירות לצלם את הארמון המרשים והעצום.
משם כבר נסענו בחזרה למלון, כי היינו צריכים לקום ב-3:00 בבוקר, על מנת להגיע בזמן לטיסה של 6:00. השהות במלון עלתה לנו 182 ש"ח וכללה ארוחת בוקר. מעט התבאסנו שלא נוכל ליהנות מארוחת הבוקר, אך בעת ביצוע הצ'ק-אאוט קיבלנו ארוחות בוקר ארוזות עבורנו, מבלי שאפילו ביקשנו, מבעל הפנסיון. זה היה ממש מקסים, והודינו לו מאוד. חשוב לי לומר שבמלון מסעדה איכותית מאוד. אמנם לא אכלנו בה, אך כמות הסועדים בה דיברה בעד עצמה. החדר היה עצום ומאוד ביתי ונעים.
נסענו לשדה התעופה, הגענו ב-4:00, החזרנו את הרכב לחברת ההשכרה והמשכנו בדרכינו חזרה לארץ. וכך נחתם לו טיול פסח 2017 ברומניה.
אחרי כשעה וחצי באתר ובגן היפה, נסענו למסעדה Club Vila Bran, ופשוט אסור לכם לפספס אותה. ליד המסעדה פארק משחקים לילדים ורכיבה על סוסים, ויותר חשוב- תצפית פנורמית מלאה של הקרפטים יחד עם טירת בראן והגבעות שמאחוריו- פשוט וואו! בגלל מזג האוויר הנעים, אכלנו במרפסת הפנורמית החיצונית של המסעדה ונהנינו מהנוף המפעים, אך גם בימים קרים עדיין נעים מאוד להגיע לשם, כי החלק הפנימי של המסעדה מעוצב מעץ ומאבנים, וזה נראה פשוט מדהים, ומה שמוסיף להכל הם המחירים היוצאים מן הכלל. חוויה בלתי נשכחת!
 |
| הנוף מהמסעדה |
מהמסעדה נסענו למרכז בראשוב- המעטפת של בראשוב רומנית במובן הפחות חיובי של המילה, אולם המרכז העתיק יפהפייה. החנינו את הרכב בחניה המשתרעת לאורך פארק Nicolae Titulescu, שתי דקות הליכה מהמדרחובים של העיר העתיקה. מכונת התשלום, באופן אבסורדי למדי, לא מקבלת שטרות אלא מטבעות בלבד, ולצערי לא הצלחנו לפרוט בחנויות הסמוכות, אך פקח שעובר במקום עם ווסט צהוב יפרוט עבורכם בשמחה. משם צעדנו לאורך הרחוב הראשי Strade Republicii. ברחוב הרבה חנויות, חלקן של רשתות בינלאומיות וחלקן מקומיות. במרכז הרחוב הרבה מקומות ישיבה של המסעדות היושבות על הרחוב. הגענו ביום שני, יום שנחשב ליחסית "מת" ברומניה (כן, בנוסף לראשון המוכר והאהוב), אך כל העסקים היו פתוחים, וניתן היה להרגיש תנועה ערה של מטיילים. כך הגענו לכיכר המרכזית ורחבת הידיים, Piața Sfatului. בכיכר מזרקה גדולה, הרבה מסעדות, וגם לא מעט דוכני גלידה וקיורטוש (המוטיב החוזר!). המשכנו עוד מעט ישר, לכיוון דרום, והגענו לכנסיה השחורה, הכנסייה המפורסמת ביותר בבראשוב. בניית הכנסיה החלה בשנת 1384 והיא קיבלה את שמה לאחר שריפה שהשתוללה בה 300 שנים מאוחר יותר. אחרי התרשמות מהכנסיה, המשכנו לכיוון רכבל טמפה (Tampa), המטפס לגובה של 960 מטרים ומשקיף על כל האזור. לצערנו, האתר היה סגור כי עונת הקיץ טרם נפתחה, ולא ניתן היה לבדוק זאת מראש משום שלרכבל אין אתר אינטרנט. מה שכן קראתי, זה שמוטב לעלות למעלה בתמורה לעשר ליי לאדם, להתרשם מנוף מפעים של האזור כולו, לטייל לכיוון השלט המפורסם של בראשוב, ואחר-כך לרדת רגלית בדרך מיוערת בחזרה למטה. חשוב לציין שהרכבל באופן גורף לא פעיל בימי שני.
 |
| בראשוב והשלט המפורסם במעלה ההר |
מהטיול בבראשוב חזרנו למלון, לא לפני שעצרנו בדקת'לון וקנינו חולצות, כדורי טניס וטניס שולחן במחירים שפויים. אחר-כך עוד עצירה קטנה בסניף הסמוך של הסופרמרקט קאופלנד (Kaufland), בו הצטיידנו באוכל לארוחת ערב בחדר. כך נחתם יום מלא בחוויות.
04/04/2017- היום הרביעי-
ביום הזה, לראשונה בטיול, התחיל להיות קריר וקמנו עם טפטוף קל. הרגשנו שסוף סוף הגענו לאירופה. את היום הזה הקדשנו נטו למנוחה, ועל כן נסענו לקניון Coresi. החנינו את הרכב בחניה החינמית ונכנסו פנימה- הקניון מכיל קומה אחת בלבד, אולם מדובר במפלצת של קומה. המרחק בין קצה אחד לשני הוא לא מבוטל. בקניון רשימה ארוכה של מותגים בינלאומיים והמרת מטבע לצד סניף מטורף בגודלו של הסופרמרקט Auchan. הופתענו לגלות שיש בקניון חנות רשמית של לגו, שכן אינה צוינה באתר הקניון. משום שבסופרמרקט היה מבחר לגו עצום גם כן, ואף זול יותר, החלטנו לקנות שם את המתנה לקטנצ'יק שחולה על לגו. אנחנו ממש לא נמנים מחובבי השופינג, אך מבלי ששמנו לב בילינו שם 3.5 שעות.
משם נסענו לצימר שלנו בסיביאל, הממוקמת ליד העיירה סיביו. גילינו יום לפני שהכביש המפותל והמפורסם של רומניה, Transfagarasan, היה חסום, כנראה בשל מזג האוויר במקום. על כן, כל שנותר לנו היה לדלג עליו לביקור זה.
מדובר בתמצית כל מה שאני קורא לו שלמות. בעל הבית, סורין, ערך לנו סיור עם ההגעה באדיבות יוצאת דופן. סורין הוא מורה להיסטוריה, אך מייצר בבית גם יין בייצור עצמי, בפשטות רבה יותר מיקב בוטיק. המקום מהמם ביופיו- הגינה הפרטית של הצימר מלאה בצמחים מכל קשת הצבעים, נחל עם מפלונים רבים חוצה ממש בתחומיו, ומעליו שלושה גשרים שלכל אחד נתן בעליה המקום שם אחר. מה מלודי יותר מלקום לקולות פכפוך מים? לאורך הנחל פזורות פינות ישיבה שונות, ויש גם מדרגות ירידה אל הנחל. המים טהורים ונפלאים לשתייה. 300 מטרים משם ישנו באר מים מקומי ופעיל, פשוט נפלא. בנוסף, מיני מרקט במרחק 600 מטרים. החדר שקיבלנו היה עצום וכלל חמש מיטות מרווחות להפליא, רצפת עץ, תקרת עץ וקירות עץ גם כן. פינת ישיבה, כלים מסורתיים בכל חלקי החדר, יחד עם קרני חיות תלויות על הקיר וקמין עצום ויפהפייה. מחיר ארוחת הבוקר במקום 5 אירו, מחיר יחסית גבוה לרומניה. נתנו צ'אנס כי הרגשנו שיכול להיות שנקבל תוצרת מקומית, אך מדובר היה בארוחה בינונית- כמה גבינות, כמה לחמים עם ממרחים, אומלט, תה וזהו. ציפינו ליותר. בנוסף, במקום טניס שולחן, כלבלב מתוק שקראנו לו בוריס, וטבע עוצר נשימה- כל אלה במרחק של רבע שעה נסיעה מסיביו. המחיר? 117 ש"ח לפני תוספת של 100 ש"ח עבור ארוחת הבוקר (עליה אני ממליץ לוותר).
05/04/2017- היום החמישי-
 |
| רגע של שלווה. האגם במוזיאון הכפר. |
משם נסענו כרבע שעה למרכזה של סיביו. החנינו את הרכב בלא יותר מליי אחד בלבד (המחיר המגוחך הזה הוא ל-24 שעות!) והלכנו לשוטט במרכז הלא-גדול-במיוחד. החניה הנה לאורך רחוב Strade Avram Iancu, והתשלום מתבצע באמצעות מכונה. השוטטות קצרה משום שהמרכז ההיסטורי, כאמור, די קטן. הכיכר המרכזית הנה Piata Mare, ושדרת Strada Nicolae Bălcescu הנה הראשית ומלאה בחנויות, מאפיות ומסעדות. בילינו שם כשעתיים והמשכנו לדרכנו, לא לפני שעצרנו במיני-מרקט Billa. לרשת שני סניפים סמוכים במרכז ההיסטורי, והמחירים באופן לא מפתיע זולים.
 |
| מרכז סיביו |
מסיביו נסענו בדרך מהממת לסיגישוארה, עיירת ימי הביניים שבה נולד לא אחר מדרקולה. רק החל מנסיעה זו הרגשנו שאנחנו נוסעים באמת בקרפטים. עד כה זו הייתה נסיעה בשטח מישורי, כשרכסי ההרים נראים מרחוק בצדי הדרך, אך כאן נסענו לראשונה בין יערות, והיינו ממש בקרפטים. הגענו למלון שלנו, Casa Savri, תוך כשעה וחצי.
 |
| הבית הצהבהב מימין הוא בית הולדתו של דרקולה |
משום שהגענו יחסית מוקדם, והמלון המדהים ביופיו ממוקם במרכז העיירה, 3 דקות מאזור ההיסטורי, הנחנו את חפצינו בחדר ועלינו (פיזית) לחלק העתיק. ניתן לראות את כולו בתוך חצי שעה, כי מדובר במרכז ממש קטנטן. הגענו בסביבות השעה 17:00 והרחובות היו ריקים, לא הייתה פעילות רבה של מסעדות וחנויות, אבל כן היו לנו ברשמים הבניין שבו נולד דרקולה ומגדל השעון שנמצא ממש מולו. בבניין הצהבהב שבו נולד דרקולה פועלת מסעדה המעוצבת בטוב טעם, ושמה Vlad Dracul Restaurant (מפתיע, נכון?). המסעדה מציעה מגוון מנות טעימות ונדיבות, וגם המחירים נהדרים למרות הערך ההיסטורי של המקום, שיכל לגרום לנו לשלם יותר עבור כל מנה. במקום גם נמצא חדר במעלה מדרגות שממש בו נולד דרקולה, והוא מעוצב באופן מפחיד. הכניסה עולה 5 ליי לאדם, אך הביקור שם אורך לא יותר מעשר דקות. יש אפקט של פחד בהתחלה, אבל מהר מאוד מבינים שמדובר במלכודת תיירים. הקטנצ'יק דווקא נהנה מאוד, וזו זכורה לו כחוויה מהנה עד היום. אם כבר מגיעים עד לשם, לא הייתי חוסך את הכסף, אחרי הכל מדובר בסך-הכל ב-5 ליי. אחרי הארוחה חזרנו למלון ונהנינו מהבר במקום, שתינו קפה חם ושיחקנו ביליארד.
קצת על המלון
המלון שלנו, Casa Savri, הוא מלון בוטיק יוקרתי ביותר, אבל בהיבט החם של העניין. הוא מעוצב בעץ כבד, החדרים נקיים ומרווחים באופן מעורר פליאה, ארוחת הבוקר מגוונת ומכילה מאפים, ביצים, ממרחים, קפה/תה/שוקו ומיצים. המלון אמנם יוקרתי, אבל עיצובו בעץ מאסיבי יוצר הרגשה חמימה של ביתיות. ישנה חניה ציבורית בחינם במרחק של דקה הליכה מפתח המלון- כל שצריך לעשות הוא לקבל כרטיס מהקבלה ולהניח בחלק הקדמי של הרכב על מנת לא להיקנס. על מנת להגיע מהקבלה אל החדר עוברים בקורטיארד יפהפייה, ויש גם ביליארד לשימוש האורחים, חיבור אינטרנט חזק וקמין אותנטי, חמים ונעים בחדר האוכל. השהייה אמנם עלתה לנו מעל לממוצע, אך מדובר בסך-הכל ב-322 ש"ח. אנחנו נתגבר על זה ☺
06/04/2017- היום השישי-
משום שטיילנו בסיגישוארה ערב לפני, קמנו, אכלנו את ארוחת הבוקר המעולה והמשכנו אל היעד הבא שלנו, Lacu Rosu. הדרך לשם הייתה היפה ביותר בטיול. עברנו בשווקי דרכים יפהפיים, לא מעט דוכני קיורטוש והרבה מאוד יערות. נסענו ממש בתוכם, בלב האמיתי של הקרפטים ובלב-ליבה של רומניה.
 |
| גזעי העץ המייחדים את האגם |
לאחר היכרות זריזה עם המלון, הלכנו כ-300 מטרים לשפת האגם. בסמיכות לאגם ישנם שווקים מקומיים של פריטי עץ יפהפיים ואותנטיים, וגם מזכרות, ובמחירים מעולים ביותר! בנוסף, יש גם מסעדות עץ, שהטובה ביותר מביניהם היא מסעדת Panorama, השוכנת בבקתת עץ כ-50 מטרים מהאגם. על כן, למסעדה נוף (פנורמי כמובן) אל האגם, והעיצוב כולו מסורתי ומבוסס על עץ. המחירים? הכי מגוחכים שפגשתי ברומניה! 10 ש"ח עבור מרק גולאש, 6 ש"ח עבור קינוח קרפ, מנת חזה עוף עם אורז מתובל בירקות ב-12 ש"ח. הייתה פשוט חוויה אדירה! כשמסעדה יפה ומחיר טובים נפגשים, מדובר בשילוב מנצח.
אחרי שהצטלמנו גם לחופי האגם, שבקיץ יש בו שיט, חזרנו לסביבת המלון ונהנינו ממתקניו.
ומה קרה בבוקר אתם שואלים? תפנית בעלילה!
07/04/2017- היום השביעי-
בבוקר הזזנו את הוילונות הצדה, ומה גילינו? ירד שלג כבד במהלך הלילה, והנוף שנגלה מול עינינו היה יערות אינסופיים, וגם הרים, וכולם נצבעו לבן יפהפייה.אספר לכם שבשבע השנים האחרונות נסענו לחו"ל בחורף מדי שנה, והמזל לא שיחק לטובתנו- לא ירד שלג. גם לא במקומות קרים במיוחד כמו ליטא ופולין. הפעם טסנו בחופשת הפסח, עונת האביב, ולא דמיינו לעצמנו בכלל תסריט שבו ירד שלג, ועוד כבד כמו זה.
בבוקר הזה פשוט עשינו מלחמות שלג, הצטלמנו הרבה והלכנו לאגם כדי לחזות במראהו, כשהפעם הוא מוקף בעצים לבנים. המחזה היה מרהיב ופוטוגני למדי, והתמונה להתרשמותכם:
 |
| מי היה מאמין שכך ייראה האגם תוך פחות מ-14 שעות? |
משם נסענו ליאשי כשלוש שעות, ובתחילת הדרך עברנו בקניון ביקאז', על שם הנהר שעובר בו ונשפך לאגם האדום. אין מדובר במסלול הליכה, אלא בנסיעה בתוך הקניון, בין צוקים לבין נהר. הנוף היה פראי למדי, וכמובן שבדרך היו שווקי מקומיים, שמכרו דברי עץ ונוי home made. עצרנו, ואני ממליץ גם לכם, באחד מהשווקים הללו. נהנינו לסקור את המבחר וגם לצלם ולהצטלם בנוף העצמתי. חוויה מסחררת חושים.
ליאשי הגענו בסביבות השעה 15:00. הנחנו את חפצינו בפנסיון שלנו, Lavric Bistro Pension, השוכן במרכז יאשי, כקילומטר בלבד מארמון התרבות המפורסם. בשל מזג האוויר הגשום, החלטנו על-כל-פנים לנסוע עם הרכב לקניון Palas, שממוקם ממש מול ארמון התרבות (Palace of Culture). הקניון עצמו מכיל חניה עצומה שקשה למצוא בה מקום לחנות גם ביום חול, אז תתאזרו בסבלנות ובמצב רוח טוב. בקניון מגוון רחב של חנויות, והוא עושה רושם של כזה הממוקם בפאתי העיר בשל גודלו המרשים. תוכלו ליהנות ממגוון המותגים המובילים כגון Intersport, New Yorker, Bershka וכו' וגם מהסופרמרקט Auchan, שגם סניפו במרכז העיר עצום לאין שיעור. אחרי שעברנו בחנויות הקניון ואכלנו באזור המזון את ארוחת הצהריים, קנינו מעט אספקה עבור הטיסה ועבור הבוקר. אחר-כך שתינו ספל חם של קפה ב-Starbucks, שיושב ממש מול ארמון התרבות. עד שהספלים היו מוכנים, יצאתי במהירות לצלם את הארמון המרשים והעצום.
 |
| ארמון התרבות ביאשי |
משם כבר נסענו בחזרה למלון, כי היינו צריכים לקום ב-3:00 בבוקר, על מנת להגיע בזמן לטיסה של 6:00. השהות במלון עלתה לנו 182 ש"ח וכללה ארוחת בוקר. מעט התבאסנו שלא נוכל ליהנות מארוחת הבוקר, אך בעת ביצוע הצ'ק-אאוט קיבלנו ארוחות בוקר ארוזות עבורנו, מבלי שאפילו ביקשנו, מבעל הפנסיון. זה היה ממש מקסים, והודינו לו מאוד. חשוב לי לומר שבמלון מסעדה איכותית מאוד. אמנם לא אכלנו בה, אך כמות הסועדים בה דיברה בעד עצמה. החדר היה עצום ומאוד ביתי ונעים.
נסענו לשדה התעופה, הגענו ב-4:00, החזרנו את הרכב לחברת ההשכרה והמשכנו בדרכינו חזרה לארץ. וכך נחתם לו טיול פסח 2017 ברומניה.
נעבור לעלויות הטיול
- טיסה: הזמנו את הטיסות בחודש נובמבר, כשהן עלו 220 ש"ח הלוך ושוב לאדם.
- מלונות: 218 ש"ח ללילה הראשון, 498 ש"ח עבור הלילות השני והשלישי, 217 ש"ח עבור הלילה הרביעי, 322 ש"ח עבור הלילה החמישי, 230 ש"ח עבור הלילה השישי ו-182 ש"ח עבור הלילה השביעי והאחרון. הסכום הכולל: 1667 ש"ח לארבע נפשות. מחיר של שני לילות במלון יוקרתי בארץ. חשוב לציין שבחרנו במקומות השווים ביותר. הזמנו מקומות נוספים והצלחנו לסגור את הלינות לטיול ב-1,000 ש"ח, אך המלונות הם חלק מהחוויה עבורנו.
- רכב: 340 ש"ח לכל הטיול (7 ימים).
המחיר הכולל למשפחה בת ארבע נפשות: 2,887 ש"ח.
